Search
  • avitalmer

בעין הסערה

Updated: Mar 17


משבר הבריאות שתקף את עולמנו לאחרונה שומט את הקרקע מתחת לרגלינו, מטיל ספק בכל שגרה, נוהל והרגל ששלטו בחיינו, הופך את המובן מאליו לרצף של סימני שאלה.


ובכך מזמין אותנו ראשית להתבוננות פנימית, להיכרות עם אזורים נפשיים שאנחנו פחות מכירים, או אולי עם כאלה שפגשנו ועוררו בנו רגשות פחות נעימים, לעיתים עם צדדים פחות מחמיאים בעצמנו.


לאמיצים שבקרבנו, זוהי הזדמנות יקרה מפז ללמוד את עצמנו: מה עושה לנו המפגש עם חוסר הודאות? איך אנחנו נושאים חרדה? במה מתמלאת תודעתנו נוכח משבר?


למה אנחנו זקוקים בעין הסערה? מהם משאבינו? האם אנחנו מצליחים להשתמש בהם באופן מועיל ומיטיב? למי אנחנו פונים? מה קורה לתקשורת שלנו עם אחרים משמעותיים?

מאיזה מקום אנחנו מגיבים לאירועים? כיצד הם משפיעים על יחסינו עם הסובבים אותנו?


בחינה שכזו עשויה לסייע לנו להבין טוב יותר את יחסי הגומלין בין הסערה החיצונית לבין הכאוס הפנימי שהיא מחוללת וללמוד להפריד ביניהם על מנת לשמר ככל האפשר את רווחתנו ושלומותנו.


מה עשוי לעזור לנו בכך? ניסיון ליצור הפרדה בין גירוי או גילוי לתגובה באמצעות התחקות אחר מעגל הרגשות והמחשבות המתחולל בנפשנו ובתודעתנו.

אם, לדוגמא, במהלך ההתבוננות פנימה זיהינו פחד, זוהי הזדמנות לבחון מה יחסנו לכך. פחד מעורר פעמים רבות שרשרת תגובתית של פחד מהפחד ונתפס כרגש שצריך לסלק אותו מיידית. רגע לפני שכך נעשה, האם נוכל להזכיר לעצמנו שפחד הוא רגש בעל תפקיד חיוני להישרדותנו? תפקידו של הפחד להתריע בפני סכנה ולגייס את מערכות הגופנפש שלנו להתנהלות זהירה, שומרת-עצמי. ככל שחשוב לא לתת לתסריטי אימה להתגלגל ולשתק אותנו, חשוב לא פחות להיות במגע עם ההיבטים המפחידים של המציאות על מנת שנוכל לכבד את ההנחיות המקובלות לשמירה על עצמנו.


רגש דומיננטי נוסף במצבי חירום ומשבר הינו תסכול. השילוב של חוסר האונים, הגבלת התנועה, אי הודאות והשינויים התכופים שהיא מביאה איתה, שומטים שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלינו ומעוררים תסכול רב. זוהי הזדמנות עבורנו לבחון מהי תגובתנו לתסכול ולעבוד על הרחבת היכולת להכילו במקום להמירו בזעם. זעם מייצר אמנם רגעית אשליה של כוח ושליטה, אך לאורך זמן הוא מכלה את משאבינו ואת מקורות התמיכה החיוניים.


בהתבוננותנו פנימה, האם נפגוש את התפיסה שמדובר במצב זמני וחולף? משך הזמן בו נאלץ לכופף את ראשינו ולחרוג מאזורי הנוחות השגרתיים שלנו הוא נעלם חסר במשוואה הנוכחית, אך מה שברור הוא שמדובר בגל שיחלוף. מנין לי שכך? כי בשגרת היומיום שלנו אנחנו אמנם במגע יותר עם היסוד הקבוע שבחיינו אך האמת היא שהעולם בו אנו חיים נמצא בהשתנות מתמדת. בדומה להיסטוריה של מגפות קודמות, התנאים שאיפשרו את שגשוגו של הוירוס הנוכחי לא ישארו כאן לנצח.


*********


מעקב אחר הנחיות משרד הבריאות בתקופה האחרונה מוצאות אותי עסוקה במה שחסר בהן. כמה מעציבה העובדה שגם בימינו, ההתבוננות על האדם נותרת מפוצלת וחלקית כל כך. אני מכוונת לכך שהנחיות משרד הבריאות הרשמיות עוסקות אך ורק בשמירה על הגוף. זאת בעידן בו ההבנה שהקיום הפיזי, הנפשי והרוחני-תודעתי שלנו הם היבטים של אחד, שלא באמת ניתן להפרדה. בעוד שהנחיות משרד הבריאות עסוקות באיך לצמצם את התחלואה הפיזית, ההתיחסות להיבטים הנפשיים והתודעתיים הנלווים למשבר ולצעדים המכוונים לצמצומו נותרת ליוזמות של ארגונים ואנשים פרטיים שהבריאות והרווחה הנפשית הן במוקד עניינן.


אז מהן המלצותי לימים טרופים?


גלו גמישות. יותר מאשר בכוח, החוסן שלנו טמון בגמישות.

אֵיזוֹפּוֹס מספר על ויכוח בין העץ לבין קְנֵה הַסּוּף. העץ התפאר באוזניו של קְנֵה הַסּוּף: "ראה כמה אני חזק ויציב: השורשים שלי נאחזים עמוק באדמה, ואילו אתה – כל מַשַּׁב רוח קליל מעיף אותך; אפילו חרק קטן גורם לך לנוע כאילו תיכף תישבר ותיפול." שתק קְנֵה הַסּוּף... לפתע החלה לְנַשֵּׁב רוח חזקה. קְנֵה הַסּוּף הגמיש הִטַלְטֵל ימינה ושמאלה, והעץ נשאר יציב...

כאשר גברה הרוח מאוד נשבר העץ, ואילו קְנֵה הַסּוּף החזיק מעמד. בִּגמישותו הרבה הצליח לְשַׁטֵּחַ עצמו לגמרי...

כאשר שָׁכְכָה הרוח, הזדקף קנה הסוף והתחמם לו בשמש הנעימה כאילו לא אירע דבר...

והעץ – נעקר ממקומו לָעַד.


תקשורת. אחרי שזיהיתם את הצרכים שלכם, נסו לשים לב עם מי ואיך אתם מתקשרים. מצבי משבר וכאוס המעוררים חרדה ובלבול עלולים לגרום לנו לתקשר בדיוק את ההיפך ממה שאנו זקוקים לו. נזקקות גדולה, לדוגמא, עלולה לצאת החוצה בתקשורת שבמקום לקרב מרחיקה. קחו בחשבון שאנשים שונים מגיבים שונה לדחק ויתכנו צרכים שונים ואף סותרים. נסו לשמר שיח שמכבד את צרכי כלל השותפים לו.


שמרו על מקורות התמיכה שלכם. בידוד לא חייב להיות בדידות. מפו את מקורות התמיכה שלכם. טפחו אותם והשתמשו בהם בתבונה.


שמרו על קשר עם מי שאתם מהווים מקור תמיכה עבורו. נתינה וסיוע לאחר תורמים לתחושות הערך והמשמעות שלנו ומשפרים בכך את רווחתנו ושלומותנו.


חזקו הרגלים תומכי שפיות קיימים ופתחו חדשים. טיול באוויר הפתוח, בחינה של הפרחים שהנצו הבוקר בגינה הקרובה, חיוך לאדם עובר אורח, תנועה, תרגול נשימה, מדיטציה, דמיון מודרך. לכולנו נתונים לא מעט משאבים חינמיים העומדים במגבלות משרד הבריאות.


הגבילו את צריכת אמצעי התקשורת ובפרט את תכניות החדשות שבהם. על מנת לאפשר לתודעה להתמלא בחיזוקים, צריך לרוקנה מעיסוק מעגלי אינסופי בריבוי הפרשנויות והתחזיות למצב.


פרסמו באחריות. רגע לפני שאתם משתפים באופן אוטומטי דבר מה שהתגלגל לפיד או לקבוצת ווטסאפ שאתם חברים בה, עצרו ובדקו: האם מדובר בתוכן מועיל? האם הוא עשוי לסייע? האם הוא מהימן? שיתוף במשאבי התמודדות או במידע רשמי הוא מבורך. הפצה של פייק ניוז, פרשנויות אפוקליפטיות, תיאוריות קונספירציה, אזהרות מפחידות החתומות על שם ׳אחד שיודע׳ או הצהרות המציעות להתעלם מהמציאות בחוץ תורמת לכאוס ולהחלשה של מנגנוני ההתמודדות במקום לחיזוקם.


הפכו את הזמן שמתפנה עקב תכניות ושגרות שמתבטלות למשמעותי. אל תבזבזו אותו כזמן בהיה במסך או בתקרה ממצב שכיבה. נצלו את הזמן לקידום פרויקטים נחשקים, להתעמקות בערימת הספרים שעומדת על שידתכם, לחיזוק הקשר עם הילדים ועוד...


ווסתו את רמות הדחק של הילדים. דאגו להעביר להם מידע מהימן, מסונן ותואם גיל ויכולת הכלה. המנעו מחשיפתם לדיווחי התקשורת ככל האפשר, ובמידה והם בגיל שקשה לעשות זאת, צמצמו את הנזקים שבחשיפה בלתי מבוקרת. הקדישו חלק מהזמן שהתפנה לזמן איכות מחזק קשר הורה-ילד. צרו איתם במשותף סדר יום שיש בו מטלות וחובות לצד פעילויות זמן פנאי מגוונות.


היו יצירתיים. נוכח מפולת הביטולים הגורפת, הקדישו זמן חשיבה לגבי כל פעילות במטרה לבדוק אם ניתן לקיימה ולשמור על מהותה ומשמעותה תוך שינויים קלים.


טיפול. אתם כבר בתהליך טיפולי? מצוין. שמרו עליו. ערכו התאמות אם צריך, הן מבחינת תכנים והן מבחינת סגנון ההתערבות הדרוש לכם בתקופה זו. חוששים או לא בטוח לכם להגיע למשרדו של המטפל? בדקו איתו את האפשרות לקיים טיפול מקוון במקום פגישות פנים אל פנים.


מצאו את הטוב. בתוך העצירה שנכפתה עלינו, מצאו את הטוב ואת ההזדמנויות לגדילה, לקידום, לשיפור ולהתפתחות.






21 views

אתר הבית של אביטל מרמלשטיין.  עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, קלינאית טראומה ומדריכה


פסיכותרפיה, טיפול נפשי, הדרכת אנשי מקצוע וצוותים טיפוליים 

054-7417174        avital.mer@gmail.com    כפר סבא

© אביטל מרמלשטיין