- אביטל מרמלשטיין
תקווה
לפעמים כל מה שנדרש עבור מי שנחבל וכואב את פצעי העבר ואת שריטותיו הוא מישהו שיחזיק עבורו את התקווה שאפשר וראוי שיהיה אחרת.
וכשזו מופקדת בידי האחר, אט אט מתגלים המשאבים הנדרשים על מנת לחרוג מדפוסים שאינם משרתים ולמצוא נתיבי חיים חדשים ויצירתיים.