כמה בטוח ומוגן להסתובב עם הבית על גב. כמה מוכר, ברור וודאי.
כמה כבדה, מחניקה ומצמצמת נשיאת משקל עודף זה לאורך זמן. בית יכול להיות חפצים מסוימים, מזכרות, ריחות, תמונות וצלילים. גם אמונות יסוד, תפיסות עולם, נורמות, מנהגים, וציפיות עשויים לשמש לנו כבית, כשההאחזות בכך ש׳מה שהיה הוא שיהיה׳ משמשת כרשת ביטחון מנחמת הודות לניתנותה לצפייה ולניבוי.
כמה מפחידה עלולה להיות היציאה מהבית למרחבים חדשים, פחות ברורים, בהעדר היכרות עם הנורמות והתפיסות החלים עליהם.
כמה משחררת, מפתיעה ומרחיבה עשויה להיות גיחה קצרה, מתוכננת מראש, מתוזמנת היטב, בחברת בן לוויה, לסיור מקדים וראשוני בסביבה הקרובה.
התעזו?