מפתחות חדשים.
מעבר.
הזמנה לדרך חדשה.
ואם לדייק - פניה לשביל חדש בהמשך הדרך.
חוויות רגשיות מגוונות, חלקן סותרות, רוחשות בעולם הפנימי. מבקשות כל אחת בתורה להנכיח את עצמן, למצוא את מקומן, לקבל תשומת לב ותוקף לקיומן. עצב צף, מזכיר שקצת לפני הפניית המבט קדימה, יש לעצור ולהתבונן לאחור: מגוון זיכרונות מפלסים את דרכם לתודעה, מגרים מחשבות על כל שהיה, כמו גם על כל שהוחמץ ופוספס במקטע הדרך האחרון וכבר לא יהיה. לא במקטע הדרך הזה.
אט אט מוסב המבט קדימה.
חרדה, התרגשות, ציפיה וסקרנות נמהלות, נעות כל אחת בדרכה.
משתלבות לכדי ריקוד המניע וכמעט גודש את המיכל.
מעוררות מגוון תהיות ושאלות הנוגעות לאופי המפגשים וסוגי החוויות שיזמן השביל החדש.
לתוך התנועה המרטיטה הזו בין העבר לעתיד וחוזר חלילה, מכניסה במכוון רגעי הווה: מחזירה את עצמי שוב ושוב לנשימה, לקרקע, לכאן ועכשיו. ויהי שקט. ויהי ביטחון. ותהא שלווה.