top of page
Search
אביטל מרמלשטיין

לשים את הלב


מאתמול, שעות לפני כניסת החג, עם התקרבותו של התפר הרגיש והעדין שבין שנה אחת לאחרת - מוצאת את עצמי מאטה, מתפנה לשים את הלב.

לשים את הלב לאיך מסתיימת השנה שחלפה: לקצוות אותם היא מצליחה לחבר ולתפור בתאום מושלם עם לכתה;

למעגלים הנסגרים ועוברים עמה לעבר;

לשאריות של תהליכים שלא הסתנכרנו עם קצבה שלה ומועברים אחר כבוד לשנה הבאה;

לטיבן של הפעילויות שמלוות את פרק הזמן שקודם לתפר;

למאפייני האינטראקציות המתחוללות בסמוך אליו;

לשירה הייחודי של השנה המסוימת הזו, המתנגן לו ברקע, על הוריאציות השונות שכיכבו בפסקול שלה. ומעברו השני של התפר -

לשים את הלב לאיך מתחילה רעותה החדשה:

אלו נושאים עולים על סדר היום;

במה מוצאת עצמי עוסקת - קונקרטית ומחשבתית;

עם מי מחפשת לתקשר, ובנוגע למה;

מי פונה אלי, באיזו משאלה ובאיזה טון;

מהם הגוונים והתדרים המתחילים לחלחל פנימה עם כניסתה של שנה חדשה; איזה שיר מתחיל הלב לזמזם;

איזה ריקוד מתחילות הנפש והרוח לחולל;

לשים את הלב. תרגול רב ערך ויקר מפז.

6 views0 comments
bottom of page