המלך אינו חולה. הוא עירום – מחשבות על 'סיפור מלכותי' 

סיפור מלכותי, סרטו של ניקולאי ארסל, הינו סיפורו של המלך הדני כריסטיאן השביעי. כריסטיאן נתפס כלוקה בנפשו והיחס לו הוא זוכה מצד סביבתו, ובראש ובראשונה מצד אנשי חצר המלוכה בהנהגת אמו, הינו של זלזול, תמרון וניצול להשגת אינטרסים של גורמים שונים. אך האמנם כריסטיאן חולה בנפשו? בצפייה בסרט מפרספקטיבה של מי שמצוידת בתיאוריית פסיכולוגיית העצמי של קוהוט מהדהדים דבריו של זה האחרון בנוגע לקשר בין חומרת מחלתו או מופרעותו של הפרט לבין היכולת האמפתית של האחר המתבונן.

מתוך התבוננות זו, המלך אינו לוקה בנפשו אלא סובל מהעדרו של מבט אמפתי של זולת עצמי המבין ומאשר את חווייתו הפנימית. את פנייתו של כריסטיאן אל הנערה שהביא ממרחקים לארמונו על מנת להיות לו לאשה ולמלכה כ'אמא' ניתן לראות לא כזלזול וכהשפלה מכוונים, אלא כזעקה למה שחסר לו – האם שהיתה אמורה לספק את אותו מבט מיטיב. כך, בדומה למלך ב'בגדי המלך החדשים', המלך הדני נותר אף הוא עירום – עירום מהמעטפת המגנה והמזינה שמאפשרת התפתחות והוויה תקינות ונורמטיביות בחסות המטריצה האמפתית הנפרשת על ידי הזולתעצמי.    

סיפור מלכותי הוא גם סיפורה של קרוליין מתילדה, הנסיכה הבריטית שהפכה למלכת דנמרק באמצעות נישואיה לכריסטיאן. בתחילת הסרט, כשהיא נתקפת חרדה נוכח המפגש הצפוי עם המלך ועם אנשי חצר המלוכה, אומרת לה אמה שהיא יודעת שהיא תתגאה בה. בסוף הסרט, אומרת היא לילדיה שלה שהיא יודעת שתתגאה בהם. למרות המוטיב החוזר של אם הגאה בילדיה, ההקשר והכוונה של שתי אמירות אלו שונים בתכלית: אמירתה של אמה שלה מלווה בעצה קונקרטית לגבי הנדרש ממנה על מנת להיחשב כהצלחה (לגרום למלך לבקר בחדרה בלילה הראשון בממלכה). כלומר, העיסוק הוא בעצמי הפרטי, על מטרותיו (נשיאת חן) והאמצעי להשגתו הינו סוג של מניפולציה שאינה בהכרח מותאמת לצרכיו.

בניגוד לכך, אמירתה של קרוליין מתילדה לילדיה נוגעת למישור הציבורי, העל אישי, ומונחית על ידי אידיאלים (הבאתו של שחר חדש לממלכת דנמרק). מה שגרם למלכה הדנית לנוע על פני הקשת המתוארת על ידי קוהוט מהקוטב של העצמי, על מטרותיו לקוטב בו הקיום הוא על אישי ומונחה על ידי אידיאלים הינו המפגש עם רופא המלך, ד"ר יוהאן פרידריך שטרואנזה, המונחה על ידי רעיונותיה של תנועת ההארה המנצה באירופה של שלהי המאה ה 18.

סיפור מלכותי הוא גם סיפורו של העם הדני, המתעד את הרגעים בהם ניתנת לו ההזדמנות ההיסטורית להפוך מהמון ואספסוף לעם, באמצעות התלכדות סביב אידיאלים. עם זאת, מאחר והרעיונות הנשגבים של ההארה מובאים לעם מתוך גורמים בחצר המלוכה ואינם נובעים מבין שורותיו שלו עצמו, המהלך המתועד בסרט נכשל כישלון חרוץ.      

סיפור מלכותי הוא גם סיפורו של רופא, ד"ר יוהאן פרידריך שטרואנזה, על המהפך שמתחולל בחייו כשהוא נישא מבית החולים העממי הישר לחצר המלך ולליבם של המלך והמלכה. סיפורו של הרופא הינו סיפור של התמרון הוירטואוזי הנדרש ממנו על מנת להיענות לצרכי שני עצמיים שונים – האחד של המלך והשני של המלכה ולהזינם. זאת בעוד העצמי שלו ניזון מרעיונות פילוסופים ואידיאלים נשגבים העומדים בבסיס תנועת ההארה.

למרות הקדרות והעגמומיות שבו, סיפור מלכותי הוא גם סיפור של תקווה. סיפור של הזדמנות להתעלות מעבר לאישי לעל אישי ולהביא, בעקבות כך, לשינוי בהווייתה של אומה שלמה. אמנם צריכות לעבור עוד אי אלו שנים על מנת שתהיה הבשלות לעשות כן, אבל כשאפשר להתבונן במשולש מלך-רופא-מלכה מעבר לנקודת המבט הצרה המשקפת בגידה, קנאה ותככים, הרי שדור ההמשך של המשולש יכול להביא לממלכה את אותו שחר חדש שניבאה לו המלכה.