האור שבפנים
'כשברא הקב"ה את האור, עדיין לא נבראה השמש, עדיין לא נברא הירח וטרם נבראו הכוכבים.
לא היה זה אור רגיל. האור הראשון היה אור מיוחד. אור פנימי. אור רוחני, שאדם יכול היה לראות בו את העולם כולו.
ראה הקב"ה שבני האדם יפרו וירבו ורובם עלולים לעשות שימוש לרעה באותו אור יקר וטוב, והחליט לגנוז את אותו האור ולברוא במקומו את השמש והירח והכוכבים שיאירו ליצורים החיים על הארץ.
נמלח הקב"ה בדעתו - היכן כדאי לגנוז את האור?
באו המלאכים והחלו לייעץ לו .
אמר גבריאל: אלוהי השמים! גנוז את האור הרחק על הירח - לעולם לא יצליח האדם לטפס גבוה כל כך.
אמר הקב"ה: לא, יום יבוא והאדם יבנה לו חללית ויגיע לירח ולכוכבים. אין זה טוב לגנוז שם את האור.
אמר רפאל: ריבונו של עולם! הטמן את האור עמוק עמוק במעמקי האוקיאנוס, לשם בודאי לא יגיע האדם לעולם!
לא! אמר הקב"ה, ביום מן הימים יבנה האדם כלי הנקרא צוללת, וגם לשם הוא עתיד להגיע. גם זה לא רעיון טוב...
וכך כל מלאך ומלאך הציע רעיון חדש, ואת כולם דחה הקב"ה, כי ידע שאין מקום שיבצר מן האדם להגיע ולחפש בו .
לבסוף לחשה השכינה - יש מקום אחד שאם נטמין בו את האור לעולם לא ימצא אותו האדם.
זהו המקום היחידי שבו הוא יפחד לחפש
היכן הוא המקום הזה? שאלו כולם
עמוק בלבו של האדם, אמרה השכינה.
זהו המקום היחידי שבו האדם לא ירבה לחטט, ומי שיעמיק וימצא שם את האור הגנוז - הרי ראוי הוא לו'.
***********************************************************************************
לסיפור היפה הזה שמסתובב ברשת בימי חג האורים הנוכחי נלווה לרוב האיחול לזכות לראות את האור הפנימי הגנוז בעצמנו.
שמחה לחלוק אותו אתכם, עם 'טוויסט' קטן אך משמעותי באיחול. מאחלת לכל אחד ואחת, הן כפרטים והן כחלק מהחברה והקהילה בהן אנו חיים שנצליח כולנו לראות, לא את האור שבתוכנו, אם כי את האור שבאחר. בכל אחר.
מי שיתכוונן ויתאמץ לכדי כך, ממילא יפגוש ודאי בדרך גם את אורו שלו.
חג שמח!