טיפול תרופתי כמעטפת:

 

כשהדרך ארוכה ומלאת מהמורות נדרשים מהמטופל אומץ לב, כוחות התמודדות, נחישות והמון תקווה ואופטימיות. לא פשוט לאסוף את כל אלה נוכח פגיעות המלוות בעוצמות אדירות של כאב, צער וייאוש.

ואולם, לצידה שלוקחים לדרך עשויה להיות השפעה מכרעת על האופן בו תחווה הדרך בסופו של דבר.

לאחר שנמצא השותף (מטפל) עליו ניתן לסמוך ועמו ניתן לכונן יחסי אמון, עולה, פעמים רבות, שאלת הטיפול התרופתי. סוגיה זו מלווה לעיתים בחששות רבים, כגון החשש מפיתוח תלות והתמכרות, החשש מהקהיית הרגשות והחשש מאובדן השליטה. בהקשר זה, חשוב לדעת שכשטיפול תרופתי נלקח בהדרגה ותחת פיקוח ומעקב סדיר, השפעות התרופות (החיוביות ותופעות הלוואי כאחת) נתונות לבדיקה ולשינוי בהתאם לצרכים המשתנים בין תקופות. כך, טיפול תרופתי מותאם הנמצא תחת בקרה עשוי להקל עד מאוד על הסבל והמצוקה.

יתרה מזאת, הוא עשוי ליצור את המעטפת אשר בתוכה העבודה הפסיכותרפויטית הצפויה תהיה פחות קשה. כשהלילות מאפשרים יותר מנוחה ומרגוע לגוף ולנפש, עוצמת החרדות פוחתת והרגשות פחות מציפים - או אז מתפנים משאבים רבים יותר להשקעה במטרה העיקרית של שיקום העצמי.

אז נכון, אפשר לנסוע למדינה קרה גם בלי מעיל טוב. עם זאת, כשקר, גשום וסוער כל כך, נשאלת  השאלה מדוע לעשות כן.

 

על ריטלין ושוקולד:

 

מבחינה נוירולוגית, הפרעת קשב וריכוז מתבטאת בתת פעילות של אזורים מסוימים במוח, הגורמת להאטה בתהליכי עיבוד מידע כגון יכולת ריכוז, הבנה, זיכרון.

שוקולד, כמו גם קפאין וניקוטין, הינם חומרים מעוררים, הנצרכים פעמים רבות באופן מוגבר בקרב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, כמנגנון השואף לפצות על תת הפעילות. אותה צריכה מוגברת כפיצוי גם ממסכת לפעמים את הפרעת הקשב והריכוז כך שקשה יותר לאבחנה.

ריטלין הנה תרופה מעוררת, הגורמת להאצה של מרכזי המוח הנמצאים בתת פעילות, ועל ידי כך משפרת את מהירותם של תהליכי עיבוד המידע ואת הדיוק שלהם.

אחת העדויות לכך שריטלין ושוקולד משפיעים על המוח באותו כיוון הנה הממצא שפעמים רבות, תחילת טיפול מסודר בריטלין מביאה לירידה חדה בצריכה של חומרים מעוררים כגון שוקולד, קפה וסיגריות. על כן, לטיפול תרופתי מסודר יש גם השפעה פוטנציאלית של הגנה מפני התמכרות לחומרים מעוררים.

אז מה בכל זאת ההבדל?

אחד הגורמים הקריטיים בשימוש בטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז, הנו מציאת המינון האופטימלי הייחודי לכל אדם, כשגם מינון יתר עלול לא רק שלא להועיל אלא אף להזיק.

בטיפול תרופתי, יש בקרה הן על המינון (מבחינת כמות) והן על קצב השחרור של החומר באופן אחיד ועקבי לאורך זמן. זאת בניגוד לשוקולד, שצריכתו דומה יותר לזריקת מרץ שמשפיעה באופן קיצוני בבת אחת ולפרק זמן קצר יחסית, המסתיים בצניחה חדה ברמות העוררות והאנרגיה (המובילות לצורך בכמות גדולה יותר של שוקולד...וכך נוצר מנגנון ההתמכרות). טלטלות אלו הנן בעייתיות ביותר עבור הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מכאן גם הבעייתיות בשילוב של ריטלין עם שוקולד, שגורם להפרה של האיזון שהתרופה אמורה לספק.

 

בטיחות תרופות:

 

לגבי נטילת תרופות (וחומרים פסיכואקטיבים ככלל): השימוש שנעשה בתרופות נע על פני רצף בין use (שימוש מותאם מבחינת החומר והמינון הנלקח תחת פיקוח רפואי), דרך misuse (שימוש שאינו מתאים למצב ולאדם המסוימים) וכלה ב abuse (ניצול לרעה של החומר המביא לפגיעה).

התרופות המשווקות תחת אישור של מנהל התרופות עברו מחקרים רבים ונדרשו לעמוד בסטנדרטים מחמירים בטרם אושרו לרישום ע"י פסיכיאטרים. אנשים רבים מדווחים על שיפור משמעותי מאוד באיכות חייהם ובתפקודם כתוצאה מנטילת תרופות פסיכיאטריות. כל עוד התרופות נלקחות תוך הצמדות להוראות הרופא, הקפדה על מעקב שוטף ודיווח על תחושות/ תסמינים חריגים אין סיבה לדאגה.

 

טיפול תרופתי והפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID):

 

נכון להיום, אין טיפול תרופתי להפרעת זהות דיסוציאטיבית בפרט ולתופעות דיסוציאטיביות ככלל.

הטיפול העיקרי והמשמעותי בספקטרום התופעות הדיסוציאטיביות הנה פסיכותרפיה ארוכת טווח.

הטיפול התרופתי שניתן לעיתים לסובלים מהפרעת זהות דיסוציאטיבית אינו מכוון לתופעות הדיסוציאטיביות עצמן אלא נועד להקל על סימפטומים הנלווים להפרעה כגון סימפטומים פוסט טראומטיים, חרדה ודיכאון.

אתר הבית של אביטל מרמלשטיין.  עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, קלינאית טראומה ומדריכה


פסיכותרפיה, טיפול נפשי, הדרכת אנשי מקצוע וצוותים טיפוליים 

054-7417174        avital.mer@gmail.com    כפר סבא

© אביטל מרמלשטיין