היום שאחרי

שיטוט ׳חג׳ בעיר ביום שאחרי.

העיניים משתהות על כל שלט, תמונה, סרט צהוב, מיצג. כל מה שהפך זה מכבר לחלק מנוף חיינו מקבל כעת תשומת לב מיוחדת, אחרת.

תוהה מה יעלה בגורלם של התזכורות הרבות במרחב הציבורי.

מחד, רואה עדיין לא מעט תמונות ושלטים של מי שחזר כבר בעסקאות קודמות. רוצה בשביל כולם שכמו שפרצו לתודעה של כולנו בעל כורחם, כך נדע לסגת, לאפשר להם להתעטף במה ומי שנכון עבורם, לזנוח את ההיבטים הפומביים של אישיותם ולהתכנס לאישי ולפרטי בשירות שיקומם והחלמתם.

מאידך, חוששת מהכוחות האדירים שכבר פועלים כדי למחוק, למזער, לעוות את הנרטיב. גייזלייטינג במרעו.

מזמן מאוד דילגנו מאזורי הטראומה לטראומה הכרונית, המורכבת. מה שמייחד אותה, מעבר למשך הזמן וריבוי אירועי הפגיעה הוא האקלים שבו היא מתרחשת: אקלים שמבטל, מוחק, ממזער, שולל כל תיקוף של המציאות כפי שהינה ומפעיל לחץ כבד על מנת שיאומץ סיפור אחר, נוח יותר (לכאורה).

כך ששאלות כגון מה יישאר במרחב הציבורי ומה יכחד ממנו, והאם עצבות התורה (האופן שבו אני מכנה את שמחת תורה בשנתיים האחרונות) תחזור להיות חג או תיוותר יום זיכרון, אינן שאלות תמימות של אסתטיקה עירונית או לוח החגים והמועדים, אלא שאלות מהותיות ועמוקות של הכרה ותוקף.

הכרה ותוקף. התנאים הבסיסיים להנעתם של תהליכי שיקום והחלמה, בין אם במישור האישי/ פרטי ובין אם בזה החברתי/ ציבורי.

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

לצד ההתרגשות והשמחה השורים מעל הכל, יכולה להעיד שהפגישות של הימים האחרונים, מאז שהוכרז על ההסכם ולתוך תחילת יישומו, אינן פשוטות כלל וכלל.

פוגשת אנשים חסרי שקט ומנוחה, כשבשיח וריאציות רבות סביב השאלה:

׳נגמרה המלחמה. אז למה אני לא שמחה/ מרגישה יותר טוב/ ישנה טוב? ׳

התשובה בגדול היא שנדרש זמן עיכול.

שזה שהקוגניציה יודעת שמישהו חתם על הסכם לא גורם באחת לגופנפש לעבור למצב של ביטחון;

שאחרי שנתיים שכלל המערכות הנפשיות-פיזיולוגיות-נוירולוגיות שלנו פועלות על היפר ונשחקות עד דק, הן לא חוזות לקו הבסיס של רגיעה ונוחות ברגע אחד, וגם לא בשניים;

שיש רגשות וחוויות שרק כשהאיום הממשי מסתיים אפשר אולי להתחיל להיות איתם במגע;

שיש אובדנים כה רבים לכאוב ולהתאבל עליהם;

שיש פרידות רבות לעשות מהחיים שהיו, ממי שהיינו אנחנו, ממה שכבר לא יהיה לעולם מה שהיה לפני…

אתם אנשי מקצוע? החלטתם כבר באיזה נושא תתעמקו השנה? כבר מזמן ברור שהולכת וגוברת הדרישה לכוחות רבים עם הבנה מעמיקה בטיפול באנשים שחוו דחק מתמשך לאורך זמן וסובלים מהשפעותיו הכרוניות ומשינויים מרחיקי לכת בכלל היבטי החוויה.

מצרפת כאן הצעה אחת להתעמקות בנושא. מתחילים בקרוב. אם הקריאה הזו מדברת אליכם, בואו. אם אתם מכירים אחרים שהיא עשויה לדבר אליהם, אשמח אם תעניינו/תשתפו. לפרטים נוספים:  https://bit.ly/46mIfC8