לא, אין לי, לצערי, אבקת פלאים וגם לא שרביט קסמים. וכל שאני יכולה להגיד הוא שמדובר בתהליך ושזה יקח זמן.
וכן, אני יודעת שלי ׳קל להגיד׳... זוכרת בכל רגע מולך שאת בדרך כבר המון זמן, נלחמת שנים לשרוד ולהטיב את מצבך למרות ועל אף. ואני? אני הצטרפתי לצערי באיחור רב, כשנפגשנו באחד הצמתים אליו נשאו אותך רגלייך.
וכן, אני יודעת שזה נשמע מייאש, ושהיית מעדיפה שאצטרף איתך לאשליה שאפשר בנקישת אצבע או שתיים: להשיל את העבר; לבטל את השלכותיו; לשנות מן היסוד דפוסים שהתקבעו לאורך שנים; לדלג על תהליכי האבל הכרוכים באובדנים; להתיר את התסבוכות; לשחרר את הנפש מכבליה וממכאוביה; אבל איני יכולה. וגם אם היית מוצאת מישהו שיטען שכן - לא הייתי ממליצה. הרי לא היית רוצה לחיות בבית שנבנה תוך יומיים -שלושה. הרי היית רוצה לדעת ש: הקרקע הוכשרה היטב לקליטת היסודות; המתווה תוכנן מבעוד מועד; היסודות הונחו בקפידה ובתשומת לב רבה, ולאחר מכן חוזקו - שוב ושוב ושוב. אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בעצמי שלך: הבית המהותי והחשוב מכולם, זה שבלעדיו אף בית חיצוני אינו יציב ובטוח מספיק. תהליך. מילה שזוכה (שלא בצדק) לגינוי, לשנאה ולהתנגדות בתקופת האינסטנט, הרפרוף והזפזופ שאנחנו חיים בה. ולמרות יחסי הציבור השליליים, תהליך.
תהליך. כי זו הדרך היחידה שבאמת מאפשרת את כל שאת מבקשת לעצמך ולעיתים אף יותר.